בראשית היו האלוהים.
והאדם נתן להם שמות. אחד לאחד, אל לאל.
בשנית היה האיחוד הגדול. האדם לא יכל לשאת בעומס האלים, בעומס הדרישות, וכשהמורכבות על פני העולם הלכה וגדלה, האדם ברא לעצמו אל אחד- זכר ונקבה.
בראשית הייתה עבודת האלים מורכבת ופשוטה.
בשנית היא הפכה למצווה.
וכשאין אהבה, אין אלוהים, כי זוהי מהותם של כל האלים.
בראשית היינו נשמות.
בשנית הפכנו לנפשות.
הגוף בבשר העמיק, הנפש הפכה לצמית. הזיכרון שקע וגווע. והתחלנו לחפש אחר האהבה.
בראשית הייתה הבריאה, והיא כולה מהותה אהבה.
אני